השיעור הקודם, בליווי גלוית 'השגחה', שם אותנו בידיו הבטוחות ותחת ליוויו הצמוד של משה, תוך כדי הבטחה ברורה שייעודו הוא הבאתנו אל הנחלה האישית והקולקטיבית – תיקון לעם ישראל.
השיעור הנוכחי, בליווי גלוית 'יום', יעסוק במחזוריות ובדואליות של מסע הלבנה, בדומה למסעו של האדם – מאור לחושך, מיום ללילה, מחסר למלא...
זורע, גורע ומה שבינהם...
המאורות הם ראשית הבריאה, וקידוש הלבנה הייתה המצווה הראשונה בה נצטווה האדם.
כלבנה במסעה החודשי, כך עם ישראל במסעו – בראשיתו כחוש הוא, וחסר, אך עם הזמן מתחזק ומתמלא הוא, גודל ומאיר... המסע האישי, כמו הקולקטיבי, מתחיל בחוסר ואז מתמלא ומתחדש, כל פעם מחדש מתגלה אתגר שבתחילה אנו חשים שאין ביכולתנו להתגבר עליו, אך מסענו, בשילוב האמונה ביכולתנו, מביא לנו כל פעם מחדש את היכולת והכלים להתקדם הלאה, לאתגר הבא.
ענוג הוא היום
בגלויה המלווה את השיעור, צבעי השמש הבוהקת משתלבים עם כתמים כהים של לילה. השילוב והדואליות בין היום ללילה ילוו אותנו במסענו האנושי לאורך כל הדרך – היום והלילה מייצגים את כל הכוחות הפועלים בטבע, ואת היכולת שלהם לחלוק את הזמן והמקום אחד עם השנייה. בלילה מפיצה השמש את אורה דרך הלבנה, ומתוך חשכת הלילה יפציעו קרניים ראשונות של אור לקראת הבוקר...
לילה כיום יאיר
הלבנה, תלויה מעל ראש האדם חצי מהזמן בכל אשר ילך, תזכיר לו את הענווה והצניעות של הדרך. אורה לא מסמא עיניים אך מספיק להאיר בדיוק את מה שצריך.. גודלה משתנה, גדל וקטן, אף פעם לא חורג מגבולותיו ויוצא משליטה... יחד עם השמש, הם מהוות את מודל הבריאה בזעיר אנפין, המתח ביניהם מניע נהרות וימים, מביא להתחדשות, ותנועה, ובריאה...
שאל את עצמך
האם אתה איש של יום או של לילה? מדוע?
נסה לחוות קצת יותר את החלק ביום הפחות טבעי לך – אם אתה פורח בלילה נסה לפרוח קצת יותר גם ביום, ואם אתה מאלו שנרדמים ב-21:00 בערב בחר לך יום או יומיים בשבוע ונסה להישאר ער קצת יותר מאוחר, תתנסה קצת בתחושות ובהלכי הרוח של חיי הלילה.
