בפרוס חג הפסח
מה הכוונה באמירה 'והיגדת לבינך'
עצם האמירה קשורה להגדה(שורש המילה הגד). 'והגדת' באה כציווי, כחובה לשמר באמצעות המסירה מדר לדר את הערכים, המסורת, המורשת ואת הרצף הבין דורי, כך שתאי הזיכרון שלנו מתעוררים כל פעם מחדש. באמצעות תהליך הזכירה נחתמים בתאים יסודות ההזהות והשייכות התרבותית כמו הוראות הדנ"א איך לשכפל, להעתיק את היכולת לצאת ממצרים - מ'עבדות לחרות'.
סיפור יציאת מצרים מייצג יציאה מכבלים הנועלים אותנו אל עבר החרות שמשמעותה יצירת חיים מתוך בחירה. היצירה,העשייה באה לאחר דיבור ומחשבה. זאת אומרת כי המחשבה הכלואה תוכל להשתחרר –להיות מוגשמת באמצעות ה
מילה – ה
דיבור, וה
עשייה. התהליך כולו מדעי (מדע). זהו גם הסדר על פי המקורות בכל הנוגע להשגת היעוד. ראשית באה הקריאה – הקשב. המחשבה האלוהית נשמעת למשה כקריאה ורק לאחר מכן, עם ההתקרבות אל ה'סנה' בא הדיבר והפעולה המגשימה בצוו 'לך'. לך אל פרעה, או כפי שנאמר לאברהם 'לך לך'.
המסע מעבדות לחרות עובר בין 42 תחנות בני ישראל ממדבר לנחלה והם מייצגים 42 מסעות תיקון ואת כל תהליכי הנפש אותם עובר אדם ביחידת חיים.
המסע הפיזי והרוחני הוא של היחיד ושל הקולקטיב גם יחד
הכוונה להזכיר לאדם, לאומה, לחברה לעצור ולהתבונן ב- 2 כוחות הפועלים בתוכנו,
האחד הינו פרעה ואילו השני משה:
פרעה – האוחז = עבדות
משה- המשחרר =חרות
מה יש לנו ללמוד ולמה?
התיקון הוא בלימוד איך לבצע ולממש את הרצון האלוהי בסולם שבעה שלבים בחיי האדם
הסיפור האלוהי ממחיש ומדגים את כלל הפעולות וסדר ההשתלשלות שאדם צריך לעבור על מנת לחזור למציאות גן עדן. החזון האלוהי הוא בריאת האדם והחזון האנושי הינו מימוש החזון האלוהי באדם.
בכל אדם מתקיים עולם ומלואו(תבל) ועל מנת שיוכל להבין את פנימיותו ואת העולם סביבו עליו ללמוד להכיר את מרכיבי הבריאה אשר בונים את סדר עולמו.
הסדר האלוהי ממחיש ומדגים את כל הפעולות וההשתלשלות שלהן שעל אדם לעבור על מנת שיוכל לחזור למציאות גן עדן, אל אחדות אור אינסוף קדם שברא, שם הרצון-המחשבה הדיבור והעשייה היו אחד(מדע).
המילה מדע מובילה אל המילה מדוע? המדע מסביר ומתרגם באמצעות המרכיבים השונים של הבריאה את השאלה מדוע. למה חיים?למה מתים?מה המשמעות?באמצעות וו החיבור ניתן לתרגם ולהבין את הקשר והחיבור בין האלוהי לאנושי. וו החיבור הוא עץ החיים שבא להראות וללמד את האדם כיצד לפעול ברוחניות בעולמו הגשמי בדרך של ניתוק-תינוק-תיקון.
אלוהים זז מעולמו, התנתק וצמצם עצמו לנקודת בראשית-בדיוק כמו אדם שעוזב את בית אביו ויוצא למסלול שלו. מעולם הנשמה המאוחד, יורדת הנשמה להתממש בגוף תינוק אשר מתחיל אף הוא את מסלולו בניתוק מבית אמא ומתחיל את מסלול התיקון שלו. וחוזר חלילה.
התיקון יביא את חלק הנשמה של מטה להתאחד עם מקור הנשמה העליונה להשלמת כל ההוויות כולן.
שלבים אלו של ניתוק תינוק תיקון מקבילים לכל תחומי החיים כמו כן בזוגיות.שיתוף הפעולה בין החסד האלוהי והאנושי היא מטרת הבריאה. רק כך ייווצרו חיים שיש בהם סדר משמעת ומשמעות ויתקיים קו האמצע של עץ הספירות והוא גזע עץ החיים.
שיטת מסרו לעמ"ך שנוסדה על ידי אורלי לסרי ודבורה וויס
השיטה מושתתת על מודל מ"ב מסעות- הם התחנות שעברו בני ישראל מעבדות לחרות והם מייצגים את כל מצבי הקיום בחייו של אדם. הם נקודת ציון על מפת חייו בכל רגע נתון. זהו מודל יציב המאפשר עבודת נפש בכל תחומי החיים.
המכנה המשותף הוא סיפורי אבות הנותנים ביטוי ומענה לאדם ועולמו. המודל בנוי מתשבץ 42 גלויות מסע אשר במקורן יצירות אמנות, תמונות חיים של דבורה וייס אשר תרגמה אותן לאמנות שימושית.
כל אחד הנוגע בגלויה מגלה דרכה דברים המוצפנים בו פנימה, אשר צפים ומתעוררים ועולים מתת המודע באמצעות גלויות 'סוד וידע' והנרטיב המלווה אותם.
מה הקשר בין המסעות ואדם
המסעות הינם מסלול הכנה לחיים. למידת תנאי השטח על מנת להיות מוכן ומסוגל לכל שינוי בדרך של נדודים.
ניתן להשוות את תשבץ הגלויות למפה טופוגרפית עם עליות ומורדות ומישורים, שם כל אדם מוצא את מיקומו. אדם משתנה ביחס למקום בו הוא נימצא. הוא יכול לבחור בדרך בה כבר היה, מוכרת ונוחה אך כובלת. לעומת הבחירה ביצירת חיים – בעתיד – כמו משה אשר עליו נאמר שלא ניראה, כי הלך אל הלא נודע כאשר התחייב להשיל נעליו, את מנעוליו מן הבסיס.
על תהליכי הנפש
מסעות אלו מ'עבדות לחרות' ייחשף אדם ויגלה באמצעות הזדהות ושייכות עם מ"ב
הנרטיבים- כי ההישענות על כוחות הנפש הפנימיים של עצמו, היא בעצם הישענות וחיבור אל כוחות הנפש ההקולקטיביים.
כוחות אלו מעוררים את היכולת ל'דעת' : לדעת 'איך' ו'מה' בחיי היומיום.
את ה'איך' למדים דרך לעמ"ך שהם מרכיבי הבריאה (ל"ב ע"ב מ"ב כ"ב אותיות)המסתתרים בתוך סיפורי האמשים של אבותינו ומתגלים מתוך סיפור האתמול-האמש שלי. הם באים לפני. מאחר ומדובר בתהליך היזכרות אז ה'איך' קודם ל'מה'. תהליך ההיזכרות יהיה באמצעות הקילוף שיחבר ל'מה' הנגלה בפנימיות והוא היעוד, הנחלה, האתגר,היעד וכו'
רק המפגש עם הפנימיות עם נקודת האמת יכול לעורר באדם את ה'מה' -זהו הניצוץ האלוהי הטמון בכל אחד ואחד.
כל נגיעה בכל תחנה ותחנת מסע מעוררת זיכרונות חבויים המעידים על התנסויות ושיעורים אותם חווה אדם בכל הגלגולים. הזיכרון הוא לאותה מיומנות נשכחת לדעת, לאיזה כוחות אני זקוק כאן ועכשיו במסע הנוכחי. התשובות תמצאנה בהישענות על הכוחות שלי המשחררים מתלות בכוחות חיצוניים.
דרך לימוד והישענות על האמשים -שהם אותם סיפורי אבות- נכיר את מרכיבי הבריאה ונדע 'איך' לעשות את זה'. האיך משתנה מאחד למשנהו מאחר ומרכיבי הבריאה מופיעים במינונים והרכבים שונים.
השימוש באותה פנימיות מאמנת את האדם להיות קשוב אל המקור הפנימי שם נמצאת תמצית האלוהות ואותה מתאפשר להעתיק אל תוך העולם החיצוני על מנת לצאת מסבך 'מצרים' בחיי היומיום.
באמצעות האמשים יתגלו הניצוצות האבודים=שהם ה'מה'. כל תהליך המסע מעבדות לחרות יהיה באיסוף אותם ניצוצות מכל היסודות(כמו העלאת ניצוצות שנפלו בשבי ונמצאים בגלות ומחכים לגאולה).
