רהביוגרפית, בייבלתרפיה(Bible therapy), מסע אמוני אל הנפש בהשראת הטקסט-תורה היהודי.
מתרגמת את סיפור חייו של האדם, דרך העברת מסרים ממקורות אנוש עתיקים(אבות. אימהות. נביאים. שבטי ישראל וזקני העם),
לדרכי אנוש כאן ועכשיו
סיפור המעשה
כ"ט בכסלו, אור לנר חמישי של חנוכה. אבי - חברי, חיים אטיאס בן מרים ומשה, נפרד מאִתנו. עטוף בטלית עליתָ בהשגחה פרטית כשטוטפות בין עיניך, תפילין הנחת, ועל קריאת שמע לא פסחת. כן, כך, יהודי טהור וזך, כך היית ,כך עלית. הבטחתי לך בהספד לשמור על ירושלים שכה אהבת כי "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחִכּי אם לא אזכרך כי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קלז, ב-ו). כמה תמים. בדיעבד מבינה אני שכיוונתי והייתי כבר אז בפרידתנו בדרכי לירו-שלם, לחיפוש השלום והשלם ומציאתו. בתחילה במאבקים, מורא, בפחד, או-הו כמה פחד, שלאִטו התפוגג ולימים הפך ליראת השם.יודעת, אבא, כי לכור מחצבתך שבת, בשבילי גן עדן פוסע בעולמך הִנך רוגע. ואני בדיעבד מקיימת את הנדר של אברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית יב, א). ומשם יוצאת מחוברת למורשת אברהם אבינו, "אל הארץ אשר אראך 'אל תירא ואל תחת" (דברים א, כא).
מתחילה את מסע ההתגלות - "מתי אבוא וארָאה פני ה'" (תהילים מב, ג). חיפשתי אותך בכל מקום, בקפה, בקלפים, בתורת הספרים, האותיות, טיהרתי את משכני, הזזתי ספות, ריככתי פינות קהות,עברתי מרב למשנהו, וכן, מספרם היה בהחלט רב. הורדתי אות משמי, החזרתי למ"ד לשמי.פסעתי בשבילי ארצי ומולדתי למצוא אותך מושיעי. שכנעתי את אהובי, וכן, חידשנו את כתובָּתנו ואז שוב שכנעתי את אהובי, וכן חידשנו את כתובְתנו. חיפשתי אותך בבית שלך, בכותל. השארתי לך פתק "אייכה" עם כתובת מדויקת למקרה שתקפוץ: אורלי מצרים-עם הפנים לים סוף.
"שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, עזרי מעם יהוה עושה שמים וארץ" (תהילים קכא, א). וכל העת, בעודי ממתינה לחזרה בתשובה, מדקדקת ומדפדפת בעשרת הדיברות,אולי שם פיספסתי משהו. אך הכול נראה בסך הכול בינוני עד בסדר-עושה כמתחייב. הרפיתי. ואז הדיבר ההוא התנגן לו במוחי חזור ושוב רצוא ושוב: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (שמות כ, ג). הא? מה? אני? וואלה! כל כך הרבה אלוהים היו שם בדרך חוץ ממך ! מתחילה בגמילה,בגדילה. נאבקת בניסיון של עוד אחד ודי 'וזה רק בצפון'...וגוררת אותך, רותי, חברה יקרה, משכנעת אותך שמה זה שלוש שעות נסיעה לכל כיוון, שהרי זה משתלם. 'המושיע' שגר שם בוודאי יעזור, ומשם, מצפון, אצלנו תצא הישועה ! בחזרה מהצפון הבנו שכנראה ישועות נמצאות בדרום... בעודי נפגשת עם 'המושיע החדש'- ברחתי לראשונה, נסתי על נפשי והרמתי ידיים. התעייפתי.חמלתי על לִבי, נשמתי ששוטטה לה באין. בדיעבד מבינה שאותה מנוסה לא הייתה אלא המנוסה מן הטבע שלי, וזהו הנס הגדול הראשון שלי בסדרת האותות ומופתים שהופיעו בדרך, לעתים אף על פתקאות כדוגמת הפתק שמצאתי ביום מן הימים, פתק שכתוב עליו באלו המילים: "אלוהים ברא אותך. יש לך סוד ותפקיד. חפש אותו". (חסידות מרחלין).שמרתי עליו מכל משמר.אלהים החזיר לי מכתב. מכתב? הבטחה? סוד? תפקיד? שליחות? ייעוד? אשרי היודעים ייעודם ותכליתם.ריבון כל העולמים, בדרך ובנתיב הזה תאיר עליי אורך!
"צמאה נפשי ליהוה, לאל חי, מתי אבוא ואראה פני יהוה..." (תהילים מב, ג-ח). תהום אל תהום קורא לכל צִנוריך, כל משבריך וגליך עליי עברו". אוחזת חזק בעץ החיים שלי. עליי להישמר ממערבולות המעמקים ומאלה התהומות, להתאמן ולהכשיר עצמי לתפילה עמוקה באמונה שלמה, ולשם כך עליי להתגייס לשייטת 13 מידות חסד ורחמים. באחד מן הלילות בחלומי צופה בספר לבן ניצב בין שמים לארץ-'ממעמקים קראתיך השם'-כך נקרא הספר שעל גביו צוין שמה של ההוצאה על שם ברסלב. כעת אני יודעת כי קריעת המעמקים שלי, קריאת המעמקים שלי בוקעת רקיעים וכי בוחר בי אותו נחל נובע מקור חכמה רבינו נחמן בן פייגא זיע"א. מעלעלת בעיני רוחי ומנסה ללכוד את אותם רגעי חסד שלי, של האלוהים שלי .כעת אף מוחלת לעצמי על פעמים לא מעטות שבהן לא זיהיתי את היד המכוונת, ובדיעבד, כן – בדיעבד, אני יודעת שתמיד 'חתרת חתירה דרך כל העולמות עד ההשתלשלות שלי למקום שבו אני עומדת כפי אשר נגלה לך יודע תעלומות'.
ביום מן הימים מזהה בהשגחה פרטית, אותומוביל,חבורה של חסידי ברסלב, מקפצים ומפזרים שמחת חינם ברחבי עירי."אמן ואזכה לחזות בנועם ה'". ולאחר מרדף (אחרי הברסלבים)רוכשת שני ספרים: "איב"י הנחל" של הסבא רבי ישראל דב בער אודסר ע"ה, ו"כל בו" לישועות. ואנוכי 'אשפית' המילים בווירטואוזיות אינסופית, המילים שבהן אני בוטחת מבראשית- כלות. מבחוץ הייתי למלכת 'כת' המילה עד השתיקה. אמרתי 'קאט' למילה. עברתי 'ברית מילה'. מייחלת להיפטר מהתפל.מחזירה כל שורש מילה למקומה למגירה הנכונה.נשארת ריקה,חשופה מבקשת עזרה. דרוכה לאיתות שיגיע. מתוך חלל אינסופי גיליתי כוחה של תפילה. צמחתי עִמה. כעת אני יודעת שאינני לבד. פגשתי את אלוהים שלי. שלנו. על בסיס יומי. נפגשנו בכל-בו, בכל- בו לישועות. ומכאן הדרך נתנה תשובה. ידעתי שבת חורין הנני.
המפגש...
"מה גדלו מעשיך ה' מאֹד עמקו מחשבותיך".
"דבורה וייס, זאת את? דבורה וייס האמנית? "שכלא מאמינה שהשגתי, שמחתי, כעת אוכל להבין עוד .חשבתי בלבי מה פשר הדבר "סוד וידע" שביצירותיה. אם זה סוד, בוודאי ארצה לגלותו. ואם זהו ידע, בוודאי ארצה להרחיבו.
ביקשתי קצה של חוט. לאן מכאן? מבקשת לדעת עוד. נפגשנו כמחדשות קשר משכבר הימים. חָברנו למסע מבריק שיצא מתוך עורנו, ואפילו אחת מאתנו לא ידעה לאן, איך, לשם מה, מדוע. איחוי מרתק יוצא דופן מרוכז בתמצית החיים. כששיוויתי יהוה לנגדי תמיד מולי, וכששיוויתי יהוה לנגדי תמיד שלה מולה.
משתאות, מופתעות מהדרך שחשפה עצמה אט אט, מנסתרות בדרכי האל, לא חששנו מללכת עד הסוף. בכל אחד מהשלבים שבדרך סמכנו ובטחנו, העיניים כוסו, מנגנון החושים הפנימיים ניגן בתוכנו בסינכרוניזציה מאלפת, מוכפלת ומרתקת; טושטשו מגבולות המקום והזמן, עבר ,הווה ועתיד זווגו להם יחדיו בהרמוניה במלאכת מחשבת של החיפושים בין שמים לארץ, בין קודש לחול; בין לבנה לחמה, בין זכר לנקבה, בין חכמה לבינה, בין חסד לגבורה. עץ הדעת טוב ורע, ואחיזה באמונה בעץ החיים.
כעת זאת יצירה מופלאה שיש בה הכול מכול. סיפור אהבה בהמשכים לבריאה המתמשכת. עתה ידעתי שההמתנה שלי נהייתה למתנה. הללויה!
קומת האדם השלמה - האדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן
מלך המשיח
ליובאוויטש
בדחילו ובריחמו, באהבה וביראה מייחדת, מחייבת, שכמעט עוצרת את כל שטף המילים שמתכווצות לנוכח גודל השליחות בלהעביר את סיפור התקשרותי לרבי מליובאוויטש ועל הזכות שברוך השם הסתייעה בידי, שהרי כלי הכתיבה צר מלהכיל את אורות הקדושה, והמלאכה כה מרובה. וכולי כוונה ותפילה שהמילים יצליחו לגעת בכם, להדהד בחדרי לבכם בפשטותם, אמיתותם, עמידותם ועָצמתם. אמן שאף יקרבו אתכם לקודש הקודשים הקרוב לביתכם, לבית משיח הקרוב לביתכם-לליבכם. אז איך הכול התחיל?
ביום מן הימים, חולמת על הרבי שמזמין אותי לבוא לביתו ליום ציון הולדתו(מה שנהיה לימים ליום ציון הולדתי הרוחני), ובליווי אחד משלוחיו התהלכתי בביתו. כשניעורתי משנתי ידעתי, ידעתי 'כי אכן יש יהוה במקום ההוא'. בדיוק שנה לאחר מכן הוזמנתי שוב לביתו (בחלום), ובפעם הבאה שאחלום עליו זה כאשר רואה אני את בית חב"ד שבעירי נס ציונה, בית שיום-יום מתפקד במתכונת של בית מקדש קטן, מעין נקודת חן ואור במרכז הארץ. בחלום תמונה גדולה-תקריב פניו של הרבי המביט וניבט מכל פינה בעיר. תמונה כמוה ככתר על גג בית חב"ד:
מתעוררת וגומלת החלטה בלבי להעיז להיכנס לבית חב"ד ולברר מה פשר העניין בחלומות. ואכן, מגיעה ועולה מעלה במעלה המדרגות המסתובבות ופוגשת באספן המצוות, הרב שגיא הר-שפר שליט"א, הרב הראשי לקהילת חב"ד בנס ציונה. שוטחת ומגוללת בפניו את מקריות החלומות; מחד בהתרגשות הולכת וגדלה כש'הסנה בלבי בוער' ומאידך חוששת בלבי שמא יחשוד שאני מ'שוטי העיר'. אני היהודייה בגופייה שרחוקה מרחק רב מקיום כל המצוות כולן הכלולות בתורה. כן, יהודייה בגופ-יה, אך בגופה יהוה פועם.וכבוד הרב מקבלני בזרועות פתוחות ובהקשב, ולא ידע שפתח לי צוהר בתיבת נוח שלי שהשתוללה בסערה. מכאן אני 'כשלהבת הקשורה בגחלת', ומכאן מעתיקה את מגוריי הרוחניים לבית חב"ד בצלמו ובדמותו של 'מלך המשיח' וידעתי שיש יהוה במקום הזה. ובכל פעם שנשמתי ביקשה מזון רוחני וזעקה 'we need mashihach now'- פניתי לבית חב"ד הקרוב לביתי. והתוודעתי והתקרבתי לאיגרות הקודש מפיו של הרבי,אותן איגרות שאחת מהן הכינה את אבי ז"ל לקדושה 14 יום לפני עלייתו והצטרפותו לממלכת המלאכים השומרים.באיגרת פנייה-בקשה לאבי (שקודם לכן לא הניח תפילין מלבד בטקס בר המצווה שלו) להניח תפילין. ונסתרות הן דרכי האל החולק את סודו עם הרבי. ובתפילין ובטוטפות, מקושט, כך עלה אבי עליו השלום. לאחר מותו של אבי ניגשה אִמי יקירתי לאותו בית חב"ד שממנו קיבל אבי את המסר מתוך איגרות הקודש וביקשה לפתוח שוב באיגרות בכוונה ברורה ובאמונה שלמה בהכוונתו של הרבי בכל עניין ועניין. התשובה שנתקבלה הקדימה את זמנה בשש שנים.תשובה מפתיעה שבה נאמר: "מזל טוב להוצאת הספר של הבת". כאשר לא היה בתכנון כלל וכלל לכתוב או להוציא ספר משלי. הדבר שחשבנו עליו אִמי ואני שייתכן והרבי מתכוון שעליי להוציא את ספרו של אבי שאותו תכנן להוציא ולא עלה בידו, לצערי. אך ללא ספק ובהשגחה החיים הובילו אותי למפגש עם דבורה וייס ולכתיבת הספרים 'מסרו' ו'לעמ"ך. ומי יודע, אולי ביום מן הימים אזכה להוציא לאור את כתביו של אבי.
כי צריך לבכות לפני כתיבתו
בכל פנייה לרבי נראים פנ-יה יהוה באיגרות הקודש, שעבורי נהפכו ללבני הכותל בכל הזמנים. בזמנים של שמחה.בזמנים של עצב. ובזמנים של אי הדרך, ובהחלט גם כשנמצאה הדרך, והתשובות, יחידה, מפתיעות בדיוקן, אמיתותן ופשטותן. וכך אני נקשרת למנורת אור אינסוף של המנצח.
יגעת מצאת תאמין לא יגעת מצאת אל תאמין
בסיום הגרסה הראשונית של הספר 'מסרו' (היו עוד שתי גרסאות עד לנוסח הסופי) נכנסתי לבית חב"ד כדי להתגאות בפרי בוסר הביכורים שהחשבנו לפרי בשל. לאחר התבוננות קצרה פסק הרב ההר-שפר והכריז שהכול נראה בסדר, אך חסר הניצחון. הקשבתי והבטחתי לחזור עם ניצחון. ומכאן, בניצוחו של הרבי מליובאוויטש, שדאג ברוך השם להשיג לנו עוד יגיעה בדרך אל האור באופן מפורט ומדויק, כפי שניתן לראות באיגרת המצורפת (כרך ב', שכ) והובילנו עד להדפסת הספר.
על מפגש שהוא מסע
"אפפוני מים עד נפש תהום יסובבוני",כך זעק יונה מבטן הדג וכך מתאר הפסוק את המצב בו הגוף והנפש זועקים כי חד הם. כך גם עולם המודע החושב והלא מודע המתעתע. אירועי החיים המלווים אותנו אינם מבטיחים דבר בהקשר האישי ופעמים רבות מצבי חוסר אונים,עצב,כעס ודומיהם מעכבים מלהתקדם.בתקופות אלה אנו זקוקים לאוזן קשובה, למגע חם ולתהודה חוזרת ממישהו שיסייע להתקדמות.
לפני זמן נחשפתי לעולמה המופלא של אורלי ומתוך סקרנות מקצועית ואישית עברתי עימה מסע אישי וחוויה מרתקת. ראשית המפגש הוא עם אישיות יוצאת דופן ,המשכו במסע אישי של גוף נפש ונשמה וסופו נשימה עמוקה ורווחה.
הפגישה עם אורלי מרתקת, מאתגרת ובונה בדרכה מפת עולם אישית חשופה ופגיעה עד ריגוש.אישיותה ושיטת טיפולה נוגעת בך מכיוונים שונים ומגוונים הנובעים משנות ניסיון ולמידה רחבה מאוד המשלימים זה את זה וחודרים אליך ברכות זכה, בהקשבה עמוקה ובהתייחסות מדויקת לנדרש. מפגש שהוא חוויה ומסע אישי לתוככי החיים והנפש המנווט בביטחון ובאמונה חזקה. ידע עמוק, אמונה כובשת בשילוב עם יושרה יוצאת דופן עובדים על כל מערכות החושים ויוצרים במתכוון ושלא במתכוון הרמוניה משותפת עוצמתית המפרקת לאט ובביטחון את הבעיות וחושפת מימדים פנימיים הזועקים להירפא.
ענווה וצניעות מאפיינים את האנרגיה הקורנת ממנה ומשפיעים על המתרחש בנוכחותם השקטה.לא מובן מאליו ונדיר לחוש את אלה כמרכיבים טיפוליים, והם שם ! המפגש ודרכו עשו את שלהם מהיבטם הגלוי והמודע ובמיוחד מהסמוי והלא מודע ויצרו תהודה חוזרת אותנטית ועוצמתית.לקח זמן לעבד את שקרה ואני יצאתי משם בתחושה מיוחדת של קסם!
דליה ערן היא מנחת קבוצות ותיקה ומאמנת אישית המתמחה באינטליגנציה רגשית ורוחנית.
עוסקת בכתיבת חומרים ופיתוח מודלים מקוריים יישומיים בשילוב עם עולם הרוח ותפיסות אלטרנטיביות מגוונות.
מעבירה סדנאות בנושאים שונים במסגרות ארגונים,עיריות,מכללות וקבוצות פרטיות בארץ ובחו"ל.
מסע חיים
אני יושבת בבית קפה במנהטן ושותה כוס קפוצ'ינו חם ביום קריר. בידי כרגיל ....מחברת ואני מדפדפת להנאתי במה שכתבתי ואספתי כבר כמה חודשים. במקרה (בוודאי שלא!) פתחתי בדף בו ריכזתי את "נתוני הפתיחה", שערכה עבורי אורלי טרם נסיעתי לארה"ב. דף "נתוני הפתיחה" כולל את פריסת הקלפים 'סוד וידע' שילוו אותי במסע החיים האישי שלי, כנקודת תצפית שונה, המאפשרת לי להביט בחיי כתהליך חוויתי מתמשך ולהתכוונן מחדש כשיש צורך. כבר חלפו שלושה חודשים מאז ואני עדיין נדהמת כל פעם מחדש על הדיוק המתבטא בתמצית ששמרתי לתזכורת.
הכרתי את אורלי לפני כחמש עשרה שנה ,כשכמה בעיות בריאותיות הציקו לי והרפואה הקונבנציונלית לא עזרה ממש. קיבלתי את שמה מאחותי בצירוף המלצה חמה. נפגשתי עם אורלי לאחר שיחת טלפון קצרה, בה רציתי להכין אותה ולוודא שהיא אומנם מטפלת ומאבחנת סוג זה של בעיות. זכיתי לתשובה החלטית, בה נתבקשתי לא לספר לה דבר ע"מ לא לחבל בטיב האבחון.
הפגישה ארכה כשעתיים. אורלי הסתכלה בעיני (באמצעות אירידיולוגיה), קראה בציפורניים, סרקה את תווי פני, גילתה אותות ואותיות על גבי ידי. הנתונים נאספו בדף נייר חלק ולאחר מכן חשפה לפני ערמות קלפים יעודים יהודים שונים למיניהם. שלפתי אקראית קלפים בודדים מהחפיסות שעמדו לבחירתי וראיתי מולי הצלבות בין תמונות ומילים. אורלי הנהנה בראשה מידי פעם, כמבינה את התסריט ,שמתגלה לעיניה עם הרמת כל קלף בתורו. המתנתי בסבלנות ובמעט סקפטיות .
ואז,
אורלי נשמה נשימה ארוכה, הגישה לי כוס תה צמחים והחלה לגולל את הקורה אותי. להזכירך כי היא לא ידעה מראש על סיבת הפגישה.
אורלי דיברה על כל סממני הבריאות שלי אחד לאחד והראתה לי אותם על גבי מפת עיניים משורטטת , ששלפה כדי לחדד ההסבר. המשיכה להצליב המידע עם נתונים שנבעו מפריסת הקלפים ששלפתי,כל זאת בדיוק מפתיע. יצאתי מפגישת הכרות זו חמושה במפת דרכים ברורה לדרך פעולה בגוף ונפש, שכללה רשימת בדיקות מיוחדות שעלי לבצע, תפריט תזונה חדש (שבדיעבד הציל אותי מטיפול קורטיזוני) והבנה חדה יותר על עצמי ודרכי בחיים. הקפדתי לערוך את אותן הבדיקות שהמליצה עליהן, ומצאתי כי היא צדקה לחלוטין. שיניתי את תזונתי וכבר חמש עשרה ששכחתי את התסמינים מהם סבלתי בעבר.
מאז אני נוהגת לפגוש את אורלי בקביעות בכל פעם שהבחירות העומדות לפני מעורפלות מידי,ואני זקוקה למישהו שיהדהד ויצביע על דרכים נוספות להגיע למטרה, בדיוק כתמרור אור לפילוס הדרך להגיע במהירות למקום שקבעתי לעצמי. אורלי, באישיותה הקומפקטית הכובשת, מצליחה באמצעות שיטותיה היחודיות שלה (אותן למדה, אגדה, ופיתחה במשך השנים) לרומם את רוחי, לשפר את איכות חיי ולעודד אותי למצות הפוטנציאל הגלום בי על העוצרות ועל האוצרות.
